איך הופכים דירה בתכנון מיושן,
לדירה המחולקת ומעוצבת באופן עדכני?

כתל אביבית, אני מכירה את כל טיפוסי הדירות הללו, וכשאני באה לשפץ דירות ישנות, אני נתקלת במאפיינים שכבר לא מקובלים בבנייה החדשה, כמו חללים גבוהים, חלונות ארוכים לאוורור מקסימלי, מרפסות בולטות, 3 או 4 כיווני אוויר, מרפסת שירות, חלל מרכזי שממנו יוצאים החדרים ועוד.

לפני התכנון, חשוב למפות את ההתנהלות בדירה לכל אורך שעות היום. צרכיהם, הרגליהם, העדפותיהם וסדר היום של בני הבית חשובים מאין כמותם: האם הם מבלים את זמנם בעיקר בסלון או במטבח, או שמא דווקא בחדר השינה או העבודה? התכנון הוא תהליך פתוח ומביא בחשבון את כל האפשרויות, כך שלא חייבים להיצמד לסטנדרטים הקיימים, או למה שעשו אחרים, ואפשר לשמר ולשלב גם בתכנון החדש חלק מהמאפיינים (המוצלחים, כמובן) של אותן דירות תל אביביות ישנות.

לדוגמה: מטבח מוצנע הצמוד לחלל הציבורי, מרפסת שירות, חללים גמישים הניתנים לסידור-מחדש באמצעות מחיצות, ארונות אחסון בנישות בקיר, לשמירה על מראה נקי ונטול אבק. מעבר דרך הול כניסה – מקום שבו ניתן לאפסן חפצים, נעליים ותיקים, וגם ליצור אתנחתא קלה בין החוץ לפנים, לפני שנכנסים לחלל המרכזי, בו מתרחשת עיקר הפעילות.

הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את הפתרונות המתאימים ביותר לדיירים לפי נתוני הדירה, ללא חשש מהתבנית המיושנת הקיימת, ללא חשש משינויים ותוך קשב לצרכים ולרצונות האמיתיים של בני הבית.