איך שומרים על הרגשה מרווחת וקלילה ועדיין מחלקים את החלל.
כיום אני נתקלת בהרבה לקוחות שמעוניינים לעצב את ביתם בצורה שונה, פתוחה ואווירירית ולא קונבנצינלית. הכוונה לחלל אחד גדול פתוח אבל שומר על מבנה מוכר של פרטיות ופונקציונליות מירבית. זהו טרנד מרתק שמתפשט בארץ ובעולם ונקרא בתים או דירות ללא קירות פנימיים.
להבדיל מחלל לופט פתוח תעשייתי ומנוכר, החלוקה המבנית הפנימית של הדירה מקבלת טיפול קריאטיבי כדי ליצור חלוקות ופרטיות בין החללים השונים. במקום קירות נשתמש בויטרינות זכוכית, מסך מחולק, ווילונות, מדפים, פרטי נגרות, מחיצות דקורטיביות או פתרונות נוספים שמאפשרים גמישות ושינוי של התפריט הפנימי של הדירה לפי הצורך והרצון של הדיירים.
אחת הדרכים הנפוצות והאהובות ליצירת חלוקות בדירות ללא קירות היא באמצעות ספרייה פתוחה או רהיט עם מדפים. כך ניתן לשנות את החלוקה של החלל, ליצור מרכזי אחסון ותצוגה לספרים, אומנות ופריטים דקורטיביים אחרים ועדיין לשמור על האווירה וההרגשה שהבית או הדירה הינם חלל אחד גדול אוורירי ופתוח.
דרך מצויינת לחלוקה היא גם באמצעות ארון שיכול לפנות לצד אחד או לשני צידי החלל ובכך ליצור חדר נפרד. גם שימוש פונקציונלי למקומות אחסון וגם חלוקה לפרטיות. כלי נוסף שהוא גם פונקציונלי וגם דקורטיבי הוא המשרביה, חוצץ עץ שמקורו בסגנון עיצוב איסלמי. היום ניתן לגוון בעיצוב המשרביה בעיצוב מודרני המשרה תחושה אוורירית ומסוגננת.
כאשר מתחילים לעצב דירה ללא קירות, חשוב לשים לב לכמה נקודות מרכזיות. ראשית, יש לתכנן את התפריט הפנימי של הדירה בהתאם לצרכי הדיירים. דרך חשיבה יצירתית והתמקדות בפונקציות המבוקשות יכולים לסייע בקביעת מקומות המדפים והפתרונות האחרים. בנוסף, יש לשים לב לתיאום העיצוב והסגנון הכללי של הדירה. ניתן ליצור אחידות באמצעות השילוב בין חומרים, צבעים ופריטים נוספים. דירות ללא קירות מציעות את ההזדמנות לשחזור מראה ייחודי, מודרני ומרתק שמתאים לסגנון החיים ולתחושת הבית של כל דייר.
מעצבים שלקחו את זה צעד אחד מעבר.
בית המגורים של האדריכל פיליפ ג'ונסון שנבנה ב-1949 ונקאר "בית הזכוכית" מעיד על חיים עם צרכים אפלטוניים. יש משהו מאיים באיפוק שקיום כזה דורש, כאילו הבית עצמו שופט בשקט את הבחירות של התגורר. מצד אחד חלל אחד משותף לכל חלקי הבית, מצד שני חשיפה מוחלטת לסביבה החיצונית. אך גם כאן ישנה חלוקה פנימית ברורה. המבנה היחידי בבית היא ארובה גדולה המשמשת גם לאח בוערת שמחממת את חלל הבית וגם כחציצה בין אזור הסלון לאזור השינה שבו חדרון עץ המשמש כארון ושירותים ועדיין אינו פוגע בהרגשה האוורירית הפתוחה של החלל.
קריצה נוספת לבתים ללא קירות אפשר לראות בעיצבוב של האדריכל השוויצרי, קריסטיאן קאראז שבנה בית דו משפחתי שבו ישנו רק קיר אחד שחוצץ כל קומה לשני חלקים לא שווים. הקיר החוצץ היחיד מממלא פונקציות קונבנציונליות של מספר אלמטים אדריכליים. פשטות הקונספט, צמצום הארכיטקטורה לאלמנט אחד, יוצרת תלות מהותית ובתמורה הופכת את הבניין למורכב מאוד.
