לאחרונה שימוש בצבע בעיצוב הבית, זוכה לתשומת לב רבה. באמצעות הצבע נוכל לבטא את היצירתיות שלנו, הטעם וההעדפות האישויות שלנו. בחירת צבע לבית והמקום שבו אנחנו מיישמים הופכת את הבית לאישי ומקורי, כזה שאין לאף אחד אחר. "טון סור טון" הוא טרנד אחד מיני רבים של שימוש בצבע. מדובר במונח שלקוח מצרפתית, ומשמעו החיבור שעולה משני טונים שונים של אותו הגוון.
השימוש בטון סור טון מוכר גם בעולם האופנה. הרעיון הוא שילוב או התאמה בין פריטים באותו צבע בדיוק, כלומר טוטאל לוק, או שילוב פריטים בגוונים שונים של אותו צבע בצורת "דגרדה" כלומר בדירוג, מהכהה לבהיר או להפך.
טון-סור-טון, טונה שיק
בעיצוב הבית, המשחק יכול להיות על בסיס קיר בגוון מסוים, ומיקום של פריט ריהוט בטון כהה או בהיר יותר של אותו הגוון. ניתן לקחת את המשחק הצבעוני הזה לחדר השינה, חדר הרחצה, המשרד, הסלון או כל מקום אחר. שימוש בגוונים זהים ללא קונטרסט מאוד מקובלת אצל מעצבים בעיקר בחדרי ילדים וזאת בכדי להגביל את החשיפה של הילדים לגירויים וליצור אווירה שקטה ושלווה. כך גם חדרי הרחצה משדרים רוגע וניקיון, בצבעים אחידים ובהירים.
מטבח כאלמנט עיצובי
בתכנון העכשווי, המטבח נמצא בהרבה מקרים צמוד לסלון בחלל גדול ופתוח.
לא מדובר עוד בחדר להכנת אוכל בלבד, אלא לחלל שקובע את העיצוב בבית. לכן גם ההשקעה בעיצוב המטבח, מהווה נתח משמעותי מבחינת ההוצאה הכספית בשיפוץ הכולל.
מצד אחד מדובר בחלל פונקציונאלי שעליו להכיל את כל הציוד הדרוש החדיש ביותר, ומצד שני עליו להיות חלל ייצוגי ואסטתי כשהציוד בו משולב באופן אלגנטי ומצודד. אלמנט עיצובי של ממש.
עיצוב המטבח דורש חשיבה על כל פרט ופרט, גם על החומריות והצבעוניות שלו.
כיום בולטות שתי מגמות בבחירת הצבעוניות:
- האחת דוגלת שימוש בצבע כוח. המטבח כמוקד של צבע חזק , כהה ודרמטי, כדוגמת שחור גרפיט, ירוק או כחול כהה, עם נגיעיות של עץ או לבן המהוות קונטרסט לצבע המרכזי והשולט.
- מגמה שניה, סולידית יותר, היא ללכת על גוון אחיד וניטרלי או טון סור טון בגוונים בהירים. לבנים, אפורים או שמנתיים, ללא צבע משלים או קונטרסטי.
טון-סור-טון בעיצוב בעולם
דוגמה מרהיבה לשימוש בטון סור טון היא מסעדת פייטרו נוליטה (Pietro Nolita) בניו יורק. המסעדה מוקדשת כולה לגוון המתקתק, והוורוד, ומציעה לא רק מטבח איטלקי משובח אלא גם חוויית עיצוב ייחודית ותוססת. המסעדה מכוסה כולה בוורוד: השולחנות, הקירות, הכיסאות וגם התקרה, הכל צבוע בגוון הוורוד.
במסעדה מתעקשים שלא מדובר רק בגימיק: הבחירה בוורוד מקורה בריביירה האיטלקית, והיא עברה פרשנות פוסט-מודרנית על ידי קבוצת מעצבים בהשראת קבוצת ממפיס האיטלקית שתכננה את המסעדה. אפשר לומר בבטחה כי מה שהקנה למסעדה את התהילה שלה הוא לא רק האוכל שהיא מציעה אלא גם הפוטוגניות שלה.